אנו צופים בברק לחלקיק שנייה בשמיים אולם ניתן לשחזר צורה זאת ולשמר אותה לנצח..בקופסה

גאורג ליכנברג ונסיונותיו למצוא את אופיו של הנוזל החשמלי

הראשון שמצא את השיטה לראות את צורת התפרקות מטען חשמלי הוא המדען הגרמני גאורג קריסטוף ליכטנברג (1742-1799). ליכטנברג ניסה לחקור את מאפייני "הנוזל החשמלי" ולשם כך ייצר מכשיר שמסוגל לייצר מטען חשמלי סטאטי גדול וביצע סדרה של נסיונות לפרוק את המטען על חומרים שונים. בחלק מהחומרים התקבלה צורה של ברק כתוצאה מהפריקה. עקב ניסיונות אלו קרויה השיטה ליצירת תבנית הברק בחומר על שמו.

גאורג ליכטנברג

דרכים מודרניות ליצירת צורות ליכטנברג

שיטות מתקדמות ליצירת צורות ליכטנברג הוא "להפציץ" חומר מבודד בקרן אלקטרונים. האלקטרונים חודרים בעצמה לחומר ומאבדים את האנרגיה שלהם. מכיוון שהחומר מבודד טוב אין לאלקטרונים לאן להימלט והם נותרים טעונים עמוק בתוך החומר. אולם, כאשר יוצרים פגם קטן בחומר, כמו חור קטן עם מסמר, מוצאים האלקטרונים את דרכם החוצה ונוצרת צורה של ברק טבועה בחומר.

צורת ליכטנברג בקופסה

צורות ליכטנברג על עץ

פריקה של חומר טעון ויצירת הצורה

צורת ליכטנברג באופן טבעי

צורת ליכטנברג יכולה גם להיווצר באופן טבעי. אם ברק פוגע בחומר מבודד הוא יכול ליצור את התבנית בחומר. אלו מקרים נדירים אך אפשריים. יש תבניות ליכטנברג על עצים וגם לרוע המזל על אנשים שפגע בהם ברק.

צלקת כתוצאה מפגיעת ברק

צורת ליכטנברג כתוצאה מפגיעת ברק בבטון

על פרקטלים וצורת הברק

הצורה האופיינית של הברק נובעת מעקרון הפעולה המינימלית. האלקטרונים שכלואים בחומר מבקשים לצאת בדרך האנרגטית הקצרה ביותר. הדרך הזאת אינה קו ישר מכיוון שהחומר דרכו עובר האלקטרון אינו מושלם. פגמים קטנים מאוד גורמים לאלקטרון לצאת בדרך פתלתלה וליצור את צורתו האופיינית של הברק. צורה זאת נקראת גם "פרקטל" שהוא מבנה גאומטרי שחוזר על עצמו המון פעמים. אם נתבונן בברק מקרוב נראה שוב ושוב את הצורה האופיינית.